מרימה היא תנועה להט״בית ובית קהילתי, תרבותי ופוליטי לאנשים מכל הגילים. התחלנו ממפגש עם צעירים להט״בים, ומתוכו הבנו שלא מספיק להתמודד עם בדידות או אפליה. צריך גם לבנות חיים קהילתיים פעילים, שמחים ואלטרנטיביים.
אנחנו מרימות תרבות, קהילה ושינוי כחלק מהמאבק על העתיד שלנו בישראל. מרימה פועלת ברחבי הארץ דרך קהילות, חבורות ואנשים להט״בים.
מאז שהוקמה בשנת 2020, מרימה מקימה ומובילה מסגרות לשינוי חברתי, יוצרת בשדה התרבות המקומי ומפעילה תוכניות פוליטיות וקהילתיות מגוונות.
כי במשך שנים ניסו להקטין אותנו ולגרום לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק טובות, יפות או ראויות. בחרנו לבנות מקום שמציע את ההפך: קהילה שבה אפשר להרים אחת את השנייה, ליצור יחד ולהרגיש בבית.
כי המציאות הפוליטית בישראל משפיעה על הביטחון שלנו, על המקום של הזהות שלנו ועל האפשרות לחיות כאן בחופש ובכבוד. אם לא נבנה כוח קהילתי משלנו, אף אחת לא תעשה זאת במקומנו.
וגם כי מאבק מתמשך יכול להתיש. מרימה לא רק מתנגדת למה שמוריד אותנו. היא יוצרת תרבות, תקווה ושייכות שמחזיקות אותנו לאורך הדרך.
אנחנו יוצאות לשיחות אישיות עם אנשים קרובים. לא קמפיין ולא ויכוח ברשת. שיחה אחת בכל פעם.
המדריך מרכז את מה שצריך בשביל שיחה אחת כזאת. אפשר לקרוא לפני השיחה, ואפשר לחזור אליו אחריה.
המדריך שיעזור לך לקיים שיחות פוליטיות באופן אפקטיבי ומקרב.
המטרה היא שיחה פוליטית אפקטיבית, בלי להיגרר לריב.
שיחה אפקטיבית לא מסתיימת בהכרח ב״השתכנעתי״. רוב הפעמים היא מסתיימת בשאלה חדשה, בספק קטן, או בסתירה שהאדם מזהה בעצמו.
רוב הקמפיינים מנסים לשכנע בטיעונים. Deep Canvassing עושה אחרת: שואלים, מקשיבים, מחליפים סיפורים, ונותנים לאדם לבחון את עמדתו דרך ניסיון החיים שלו.
לא ב״השתכנעתי״. בשאלה חדשה, בספק קטן, בסתירה שהאדם מזהה בעצמו, או בחיבור שהוא לא עשה קודם.
לא עוד מידע. חיבור בין העמדה לחיים עצמם.
כלהט״בים אנחנו נמצאות כמעט בכל חלק של החברה הישראלית: במרכז ובפריפריה, במשפחות חילוניות, מסורתיות ודתיות, ובקהילות יהודיות וערביות.
קשרים עם אנשים שמסר פוליטי ליברלי לא פוגש אותם באופן אישי.
אנחנו לא מגיעות לשיחה רק עם עמדה. אנחנו מגיעות עם קשר ועם ניסיון חיים.
שיחה כזאת מנסה להחזיר את הממשות: לעבור מדיון על קבוצה או רעיון רחוק אל אדם, חוויה וסיפור ממשיים. עם אנשים קרובים חלק מהמרחק הזה כבר לא קיים.
חשבי על אדם אחד. סמני מה נכון לגביו.
איפה תוכלו לדבר בנחת?
חשבי על רגע שבו הבנת שהמציאות הפוליטית משפיעה על החיים שלך.
זה לא טופס. זה חוזה עם עצמך שאפשר לשלוף באמצע.
כל מה שהכנת בעמוד אחד, לפתיחה מהירה לפני השיחה או באמצעה.
מדברים על מה שכואב ← מספרים סיפור אישי ← מחברים לבחירות
לא להישאר ב״אני מבין אותך״. לשאול מה קורה בקלפי.
אני לא אומרת לך מה לשים בקלפי. אני כן מבקשת שתראה את הקשר בין הפתק הזה לבין האנשים שהוא ישפיע עליהם אחר כך.ניסוח אחר
לסיים בלי הסכמה זה בסדר. לסיים תוך מחיקה של מה שנאמר, לא.
״כשהוא מדבר על הילדה שלי אני עוצרת.״
שלושה נושאים שדורשים מהלך אחר.
לברר מה כל אחד מכם יודע. לא להוכיח שהוא טועה.
לפעמים תוך כדי השיחה מתברר שהעמדה של מי שמולנו נשענת על עובדה כלשהי. אנחנו יכולות לנסות לחפש את החוויה שמתחת לעובדה, כדי להביא את השיחה לרובד רך יותר.
אם נרצה בכל זאת להתייחס לעובדה, לא נסתור אותה, גם אם נראה לנו שהיא לא נכונה. נציע חקר משותף שמתחיל מתוך ענווה, שגם אנחנו לא יודעות הכל בנושא: ״אז בוא נבדוק יחד״.
הבחירות הקרובות הולכות להשפיע ישירות על החיים שלנו.
הרבה מהזכויות שלנו לא מעוגנות מספיק בחוק. הורות, אימוץ ורישום משפחות נשענו שוב ושוב על בג״ץ. לכן כשמחלישים את בג״ץ - זה לא תיאורטי.ניסוח אחר
רוב הציבור היהודי בישראל כבר תומך בשוויון ללהט״בים. לפי סקר 2026 של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט״ב, 74% תומכים בשוויון זכויות מלא, 67% בשוויון בהורות, ו־64% בנישואים אזרחיים לזוגות מאותו מין.
הציבור איתנו. הבעיה היא שהבחירות הקרובות יכולות לתת כוח דווקא לגורמים שהעמדות שלהם קיצוניות בהרבה מעמדות הרוב.
רבות מהזכויות המשמעותיות ביותר בחיינו אינן מעוגנות בחקיקה ברורה ויציבה. האפשרות לרשום נישואים שנערכו בחו״ל, הגישה לפונדקאות, אימוץ בידי זוגות מאותו מין והכרה בשתי אמהות או אבות - כל אלה התקדמו במידה רבה בעקבות פסיקות בג״ץ, ולא בעקבות חקיקה מסודרת של הכנסת.
לכן החלשת בג״ץ אינה ויכוח מופשט. זהו איום על אחד הכלים המרכזיים שהכריחו את המדינה להכיר במשפחות שלנו ולהגן עליהן.
פגיעה בלהט״בים לא תמיד מתחילה בחוק שאומר במפורש ״אסור״. לפעמים היא נראית כמו תוכנית סובלנות שנעלמת, תקציב שמקוצץ, שיח שמוצא מבית הספר או אפשרות להפלות בשם הדת.
בהונגריה וברוסיה, צעדים אנטי־להט״ביים הוצגו תחילה כ״הגנה על ילדים״ ועל ״המשפחה״. בהמשך הם התרחבו מהחינוך והתקשורת אל המרחב הציבורי, חופש ההתכנסות והיכולת של להט״בים להתקיים בגלוי.
ישראל אינה רוסיה או הונגריה. אבל גם כאן צריך לזהות את הדפוס לפני שהוא מתקבע: סימון להט״בים כאיום על ילדים, צמצום החינוך לסובלנות, מתן לגיטימציה לאפליה והחלשת ההגנה המשפטית.
הבחירות הקרובות יכולות להשפיע על הורות, חינוך, תקציבים, אפליה וההגנה המשפטית העומדת לרשותנו.
כשהזכויות שלנו אינן מעוגנות מספיק בחוק, וכשגורמים אנטי־להט״ביים מקבלים יותר כוח, הן עלולות להישחק צעד אחר צעד. רוב הציבור כבר איתנו. עכשיו צריך לוודא שגם הפוליטיקה תהיה.
איך לדבר על ביטחון בלי להיכנס לקרב על למי יש יותר גדול.
אין נושא שתוקע וסוגר שיחות פוליטיות יותר מהסוגיה הביטחונית. רבות מאיתנו רוצות להימנע מלדבר עליה, או מרגישות שאין לנו משהו מספיק טוב לומר.
בישראל היום, גם כשיש הרבה סוגיות שמעסיקות ומטרידות אנשים, ביטחון פעמים רבות מטה את הכף בכל הנוגע להצבעה בבחירות.
להפך. כולנו רוצות לחיות בביטחון. השאלה היא איך משיגים ביטחון.
כשאנשים אומרים ״ביטחון״, הם הרבה פעמים מתכוונים לכוח: הפגנה של כוח והפעלה של כוח. אבל ביטחון צריך לדעת למדוד גם בתוצאות ארוכות טווח: מי משאיר את ישראל יותר בטוחה, יותר מוכנה, יותר מחוברת לעולם ופחות תקועה ממלחמה למלחמה.
המטרה היא לא לערער על זה שביטחון חשוב, ולא להחליף את הפחד של האדם שמולנו בתפיסה אחרת. המטרה היא לפתוח רגע של מחשבה על מה באמת מייצר ביטחון, מה מייצר הקצנה ומה אולי נשמע ביטחוני אבל בפועל מחזק את הסכנה.
אנחנו לא צריכות לבחור בין ביטחון לבין שלום, וגם לא בין הגנה על ישראל לבין בחינה ביקורתית של המדיניות שלה. השאלה החשובה אינה מי מדבר בצורה כוחנית יותר, אלא איזו דרך משאירה כאן פחות הרוגים, פחות אויבים ויותר ביטחון לאורך זמן.
כמה דברים קטנים שעוזרים לשיחה לעבוד.
מדברים על מה שכואב ← מספרים סיפור אישי ← מחברים לבחירות
מתחילים מהדבר שנפגע - ביטחון, משפחה, חינוך, הכרה, שייכות או עתיד. ״מי אשם״ הופך את השיחה לוויכוח מחנאי בשתי דקות.
לא רק ״שלא יפגעו בנו״. גם ״שנוכל לחיות כאן בביטחון, בכבוד ובלי פחד״.
מסורת, דת, ביטחון, ילדים ומשפחה. ״אני מבינה שחשוב לך לשמור על ___. השאלה היא איך עושים את זה בלי לפגוע ב___.״
בזהירות. מזכיר שהשיחה מתרחשת בתוך קשר ולא מול יריב פוליטי. אבל לא לטשטש את הפער.
כמה שאלות קצרות שיעזרו לנו לעבד את השיחה: מה עבד, מה השתנה ואיפה נתקענו.
השדות שמתחת לסולמות אינם חובה. מה שתבחרי לשתף יעזור לכולנו להבין מה עבד בשיחה ומה כדאי לנסות אחרת בפעם הבאה.
צריך לסמן את שני הסולמות כדי לשלוח.
לא כל שיחה מצליחה. לפעמים הצלחה היא לדעת לעצור בזמן.
סיימת בלי למחוק את מה שנאמר. זה לא מעט.
״אפשר לחזור לזה כשנוכל לדבר בלי לפגוע.״ לא לסגור בהסכמה, אבל גם לא למחוק את מה שנאמר.
זה השלב שהכי נופל. שווה לקרוא אותו שוב עכשיו.